גזר דין בתיק ת"פ 2517-09

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בצוותא חדר, עבירה לפי סעיף 380 + 29(ב) לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום ביום 6.11.09, המתלונן הבחין בנאשם 2 על גג בניין בו הוא מתגורר תוך שנאשם 2 הוריד ממנו רעפים, נאשם 2 גידף את המתלונן, איים עליו שלא יתקרב אליו.

בהמשכו של האירוע לאחר שנאשם 2 ירד מן הגג, הגיע נאשם 1 בלוית אדם אחר והחל לצעוק על המתלונן, מאוחר יותר נאשם 1 בלוית נאשם 2 החלו לתקוף בצוותא חדא את המתלונן בכך שהפילו אותו ארצה הכו אותו במכות ואף בעטו בו, בשלב זה נאשם 1 עמד בצד כאשר האחר פצע את המתלונן תוך שהוציא סכין ודקר את המתלוננת באמצעות הסכין בירכו הימנית מאחור מעל הברל, זאת בסיוע של נאשם 2 אשר עמד לצידו וחיזק אותו בכך. מיד ובסמוך לכך נמלטו נאשם 2 ואחר, ובעת הגעת המשטרה נוכח במקום נאשם 1 ואילו עקבותיהן של נאשם 2 ואחר נעלמו.

למתלונן נגרם חתך שנתפר לאורך של 3 ס"מ וכן נגרמו לו שטף דם וכאבים בפניו, ראשו ובית החזה.

הנאשם הודה, לקח אחריות על מעשיו, הופנה לתסקיר שירות המבחן, התסקיר המליץ על ביטול הרשעה בעניינו של הנאשם, זאת כאשר על פי התסקיר הרשעה עלולה לסקל את המשך התפתחותו של נאשם 1 שבדרכו ללמוד בכדי לעסוק כקבלן רשום תוך פנייה למכרזים שונים והרשעה עשויה לעמוד בדרכו.

כן הומלץ ע"י שירות המבחן על ענישה בדמות של"צ בהיקף של 140 שעות בתפקיד של עבודות תחזוקה וסיוע כללי ברשת המעונות של החברה למתנ"סים.

הנאשם בן 34 נשוי ואב ל3 ילדים תושב אשדוד כאשר עולה מהתסקיר כי מדובר באיש משפחה מסור. הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן, הביע מוטיבציה להשתלב בקבוצה טיפולית, בהמשכו של הליך מול שירות המבחן הנאשם השתתף בקבוצה טיפולית בנושא אלימות כללית, התמודדות עם כעסים, עולה שהנאשם השתתף באופן סדיר ועשה מאמצים להבין את דפוסי התנהגותו ומאפייני אישיותו ולדעת שירות המבחן הוא הפיק תועלת מן ההליך הטיפולי שעבר. עוד עולה שהנאשם מביע רגשות של חרטה ובושה. לדעת שירות המבחן הכלים שרכש יסייעו בידו לשלוט בכעסים בעתיד.

 הצדדים הגיעו להסדר טיעון, על פי ההסדר תאומץ המלצת שירות המבחן ותבוטל הרשעתו של הנאשם, זאת לצד של"צ בהיקף של 140 שעות ופיצוי.

ייאמר כי התוצאות של ההסדר נחזות כמקלות בצורה משמעותית אל מול הפסיקה הנוהגת, המדובר באירוע אלימות חמור כאשר תקיפה הגורמת חבלה של ממש בצוותא חדא הינה עבירה הגוררת על פי רוב עונשים משמעותיים, סיום התיק ללא הרשעה תחזה כתוצאה מקלה במיוחד. המדובר באירוע אלימות שבסיכומו של הליך נדקר אדם, גופו נתפר ואף ספג חבלות שאינן קלות כלל ועיקר. אף שהנאשם שבפניי איננו קשור לאירוע הדקירה גופא, עצם הימצאותו במקום כחלק מהגרעין הקשה של מבצע העבירה, צובעת את מעשיו בחומרה יתרה.

הנאשם יחד עם נאשם 2 ואחר תקפו בצוותא חדא את המתלונן בכך שהפילו אותו על הרצפה, הכו אותו במכות ובעטו בו, אף שנאשם 1 עמד בצד, הרי אין בכך די בכדי לפטור אותו מאחריותו להמשך האירוע.

על פי הדין, אחריותו של תוקף בצוותא חדא הינה לתוצאות מעשיו גם של האחר. אכן בנסיבות שבפניי הסכימו הצדדים לתיקון כתב האישום כך שלא מיוחסת לנאשם שבפניי עבירה של פציעה של עבריין מזוין בצוותא חדא, ואולם מדובר בנסיבות חמורות דיין גם באשר לנאשם זה.

על אף שכתב האישום תוקן באופן משמעותי, עדיין חלקו של הנאשם איננו זניח והוא נמצא בליבת ביצוע העבירות, סעיף 5 לכתב האישום מתאר את הנאשם שהגיע ביחד עם נאשם 2 ואחר והחלו לתקוף בצוותא חדא את המתלונן בכך שהפילו אותו ארצה הכו אותו במכות ואף בעטו בו ובשלב זה נאשם 1 נעמד בצד.

המשכו של האירוע בעוד הנאשם 1 נוכח במקום אף שאיננו נוטל חלק בהמשך מעשה האלימות, הרי שעצם הימצאותו במקום בשעה שהאחר שהגיע עמו הוציא סכין ודקר את המתלונן באמצעות סכין, הרי שבמעשה זה יש הסלמה של האירוע וחומרה יתירה וזוהי נסיבה שמשליכה גם על תוצאות גזר הדין של הנאשם שבפניי.

אני מוכן לקבל את דברי הסנגור כי הנאשם לא ידע כי האחר מגיע עם סכין ולא ידע כי האחר מתכוון לפצוע את המתלונן באמצעות הסכין, יחד עם זאת, המדובר בתוצאה קשה שאירעה כאשר הנאשם שבפניי קשור הוא לאירוע ולתוצאותיו.

בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בצוותא חדא, בחר המחוקק להעביר מסר מרתיע תוך קביעה של ענישה מחמירה ולא בכדי. עצם הנוכחות של שניים או יותר באירוע אלימות מחזקת את רוחו של האחר בביצוע מעשיו ומכאן החומרה שבעבירה זו.

בנסיבות התיק שבפניי, לא מצאתי נימוקים ראויים להסכמת הצדדים ו/או להמלצת שירות המבחן, ואין בדעתי להיעתר להסדר המוצע.

הרשעה בדין לטעמי איננה מחויבת המציאות בתיק זה לאור מעשיי האלימות הקשים והתוצאה הקשה בה נפצע אדם בסכין ונאלץ לקבל טיפול רפואי משמעותי.

אכן חלקו של הנאשם שבפניי קל יותר מחלקו של נאשם 2 ולכך תהה התייחסות בענישה ואולם, הרשעה בתיק זה נחזית כמתבקשת וראויה.

גם נסיבות האישיות של הנאשם אינן מצדיקות היעתרות לבקשה, העובדה כי הביע מלל שברצונו בעתיד להיות קבלן רשום אין בה די, זאת על פי הפסיקה הנוהגת בכדי ללמד על כך כי יש לעשות שימוש בחריג היוצא מן הכלל של הימנעות מהרשעה ו/או ביטולה..